מתבגרי קשב והחופש הגדול מהם גבולות החופש?

החופש לעשות מה שאני רוצה, מתי שאני רוצה, איפה שאני רוצה... האומנם?

כן, זו החוויה של המתבגרים בעיקר בתקופת פוסט קורונה שכל מה שהם רוצים זה חופש, לצאת לנשום, לחגוג!

במהלך שנת הלימודים אנחנו כהורים מרגישים חובה לשמור על תפקוד המתבגרים במסגרת לימודית ובבית. אך, ברגע שהחופש הגדול יצא לדרך חווית השליטה של ההורים על המתבגרים מתערערת ולכן נדרשת מאתנו לעשות חשיבה והתגמשות כדי לשמר את המסגרת הביתית עם הגבולות הרצויות.

מה נוכל לעשות?

1. החופש הגדול הוא אינו חופש מהחיים, מאחריות, מגבולות, מטלות וכד'. כהורים התפקיד שלנו להמשיך לדרוש מהמתבגר לקחת חלק במטלות הבית ובגבולות שאנחנו מציבים. אל תוותרו, ברגע שאתם מוותרים ששיחרתם את המוח שלהם להבנה שהם באמת כל יכולים בכל מקום ובכל מצב.
   

2. נוער ועבודה! החוק בישראל מאפשר לעבוד בצורה חוקית עם כל הנלווה לכך מגיל 15 ורק בחופש הגדול, במהלך השנה אפשר לעבוד מגיל 16. אין סיבה שנער לא יעבוד בקיץ, לעבודה יש ערך מאוד משמעותי לבגרות, לעצמאות, ולערכים שאנחנו רוצים להעניק לילדים. קחו חלק בחיפוש העבודה, בכתיבת קורות חיים, בהכרת הזכויות. חשוב מאוד שתהיו מעורבים ותראו שהשכר הוגן וילדכם לא מנוצל.
   

3. המתבגר מתבודד בחדר עם המחשב? זכרו מתבגרים מבודדים יכולים להיות בסיכון רגשי. יש חשיבות לפעילות בחופש הגדול, מפגשים עם חברים, ללכת לים, לעבוד – כאשר המתבגר לא שותף לפחות בחלק מפעילויות הפנאי כדאי מאוד שתהיו עם יד על הדופק – ילד מסתגר מתבודד זה ילד שצריך שיראו אותו ולא ינחו לו להיות לבדו.

לסיום, להתעניינות שלנו בחייו של המתבגר יש חשיבות גדולה! אולי המתבגר יחשוב שאנחנו חופרים אבל אנחנו כאן כדי להישאר – חשוב שהמסר יהיה ברור כשאתה צריך אותנו אנחנו כאן בשבילך – אם נתקעת בלילה ללא דרך לחזור , אם השתכרת עם חברים, או אם אתה צריך שנקפיץ אותך. עם זאת יש הבדל בין ניצול שלו אותנו לבין להיות באמת חלק מחייו וכתמיכה מלאה עבורו. אל תחששו להציב גבולות, אל תחששו לדרוש לקחת חלק במטלות, אל תחלקו כסף כאילו צומח על העץ – הם צריכים חופשה אבל לא חופשה מהחיים!